מוניציפל בע"מ נ' עיריית בת ים ואח'

החלטה

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנתניה מיום 3.4.13 (כב' השופטת ס' קולנדר-אברמוביץ), אשר דחתה את בקשת המבקשת למתן צו לגילוי מסמכים.

2.ההליכים בבימ"ש קמא

ביום 3.11.09 הגישה המבקשת נגד הנתבעים תביעה כספית בסך 198,441 ₪.

ביום 14.3.10 הגישה המבקשת בבית משפט קמא בקשה שכותרתה: "בקשה למתן צו לגילוי מסמכים ולעיון במסמכים ספציפיים". בו ביום ניתנה החלטה בפתקית: "כמבוקש".

ביום 20.3.13 הגישה המבקשת בקשה נוספת לגילוי מסמכים אשר כותרתה: "בקשה חוזרת – שאושרה כבר ע"י בימ"ש ב-14.3.10 – אך עד היום הנתבעים לא מלאו אחרי ההחלטה".

לאחר קבלת תגובת המשיבים ותשובת המבקשת, ניתנה ביום 3.4.13 ההחלטה נושא הבקשה שלפני, אשר דחתה כאמור את הבקשה.

בית משפט קמא נימק את החלטתו:

"המשיבים מסרו בעבר תצהיר גילוי מסמכים והתובעת לא העלתה כל טענה כנגדו במשך הזמן שעבר. כעת מבקשת התובעת מסמכים נוספים אשר לא התבקשו על ידה בעבר. לא ברור מדוע רק כעת מבוקשים מסמכים אלה ומדוע לא התבקשו קודם לכן. כן מתבקשים כעת מסמכים רבים לרבות מסמכי צד ג' שאינו צד לתביעה כאשר לא הוסברה כלל הרלוונטיות בדרישה למעט טענות כלליות מסמכים אלה דרושים לתובעת לצורך הכנת התביעה. משכך בקשת התובעת נדחית".

3.טענות הצדדים

לטענת המבקשת, המסמכים המבוקשים נמצאים בחזקת הנתבעים והם רלוונטיים, מהותיים ונוגעים באופן ישיר למחלוקות שבין הצדדים.

בהחלטת בימ"ש קמא מיום 14.3.10 אושרה הבקשה המקורית לגילוי מסמכים, אך המשיבים לא גילו את המסמכים כנדרש ונקטו בטקטיקה של הגשת בקשה לסילוק התביעה על הסף. בימ"ש קמא קיבל את הבקשה לסילוק התביעה על הסף, המבקשת הגישה ערעור לביהמ"ש המחוזי אשר התקבל, ובקשת רשות ערעור שהגישו המשיבים לבית המשפט העליון נדחתה. התיק חזר לדיון ענייני בבימ"ש קמא רק ביום 14.2.13. לפיכך הוגשה הבקשה החוזרת לגילוי מסמכים במועד בו הוגשה, ושגה בימ"ש קמא משייחס את חלוף הזמן לרעת המבקשת, כאשר המשיבים הם שחדלו באי גילוי המסמכים כנדרש. עוד שגה בימ"ש קמא כאשר קבע כי מבוקשים מסמכים חדשים, בעוד שהמסמכים המבוקשים מוזכרים בבקשה לגילוי מסמכים. כמו כן מעטים המסמכים המבוקשים מ"צד ג'", אשר למעשה היא העירייה והמשיבים יכולים לקבל אותם מהעירייה בנקל.

המשיבים מתנגדים לבקשה.

4.דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובתגובות לה, וכן בהחלטת בימ"ש קמא, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

בבקשה המקורית שהגישה המבקשת ביום 14.3.10, היא ביקשה כי ביהמ"ש יורה למשיבים: "לגלות בתצהיר את כל המסמכים הנמצאים ברשותם או בשליטתם... והנוגעים לתביעה..."

וכן "לגלות ולאפשר עיון בכל המסמכים שנוצרו לאחר מחיקת התביעה בביה"ד לעבודה... ובעיקר כל המסמכים הנוגעים להתחשבנות בין העירייה לבין הנתבעים ..." (הדגשות שלי – ו' פ').

אין ספק כי רשימה זו אינה עונה להגדרת "גילוי מסמך פלוני", אלא מדובר בשורה של מסמכים כלליים, חרף כותרת הבקשה "גילוי מסמכים ועיון במסמכים ספציפיים".

בימ"ש קמא קיבל את הבקשה במלואה בו ביום.

הבקשה מיום 20.3.13 הוגדרה כ"בקשה חוזרת" על המבוקש בבקשה מיום 14.3.10, וביתר פירוט התבקשו המסמכים: "כרטסת מעיריית בת-ים של הוועד מ-2003 ועד 2012" וכן "כרטסת מהנהלת החשבונות של הוועד מ-2003 ועד 2012".